מגמות טכנולוגיות

טכנולוגיה היא "פעילות אנושית המשנה את הסביבה הטבעית כדי להתאימה לצרכים האנושיים, תוך שימוש במידע וידע, ומגוון מקורות טבעיים (חומרים, אנרגיה) ותרבותיים (כסף, יחסים חברתיים וכדומה)".^[1]

טכנולוגיה נמצאת בבסיס כל שינוי מהותי וממלאת תפקיד עוצמתי בהנעת מגמות-העל המשפיעות ביותר על כל תחום בחיים. רפואה, חקלאות, מזון, פיננסים, תחבורה, תקשורת וערים משנים לחלוטין את פניהם כשהם פוגשים טכנולוגיה. קשה מאוד להגדיר מתי מגמה הינה טכנולוגית ומתי היא חברתית, כלכלית, סביבתית או פוליטית (במקרים רבים במגמה מעורב יותר מתחום אחד), והחלוקה ברשומה זו נעשתה לעיתים באופן שרירותי.

טכנולוגיות מפציעות (emerging technologies) – לרוב מתייחסות לטכנולוגיות חדשות או התפתחויות של טכנולוגיות קיימות אשר עדיין לא הגיעו לכלל מימוש מלא וצפויות להיות זמינות בחמש עד עשר השנים הבאות.

"טכנולוגיות משבשות" הן טכנולוגיות שבסבירות גבוהה יחוללו שינויים משמעותיים מאוד (חברתיים, כלכליים, חינוכיים וכו'), לפעמים בלתי צפויים. טכנולוגיה משבשת משנה את כללי המשחק. אף כי למילה "שיבוש" יש קונוטציה שלילית – במסגרת חקר עתידים ובהקשר לטכנולוגיות חדשות השינוי המשבש יכול בהחלט להיות חיובי.

טכנולוגיות מפציעות הן מטבען בעלות פוטנציאל של שיבוש, בייחוד כאשר היתרון התחרותי שהן מספקות עדיין לא ידוע או מוכח בשוק. אפשר לומר שטכנולוגיות משבשות הן תת-קבוצה של הטכנולוגיות המפציעות, וההבדל הוא בעוצמת ההשפעה ושינוי הסדר הקיים; כלומר, טכנולוגיה מפציעה עשויה להתגלות גם כ"משבשת", אבל עצם ה"הפצעה" עדיין לא מעידה בהכרח על היותה "משבשת".

תרשים חדשנות טכנולוגית (איור 1), מדגים את דפוס החדשנות לאורך זמן. קיימים מסלולים חופפים של טכנולוגיות מתפתחות: מוצר אחד עשוי לשלוט בשוק ולצמוח בקצב מהיר, שעה שהמוצר הבא ("המתהווה") יתחיל נמוך, אך בתורו יגדל וישלוט בשוק עוד יותר מקודמו, משום שהרמה הטכנולוגית ורמת הייצור שלו ומשופרים.

הניסיון לחזות את ההופעה וההשפעה של טכנולוגיות משבשות קשור קשר הדוק לקונספט הקלפים הפרועים (wild cards) – התפתחויות/אירועים בעלי סבירות נמוכה אך השפעה עצומה – דהיינו, משבשת. כלומר, השיטות לזיהוי וניתוח של קלפים פרועים במסגרת חשיבת עתיד הן רלוונטיות מאוד לצורך הדיון בטכנולוגיות משבשות. 

בהרחבה

חברת הייעוץ גרטנר מציעה באיור 2 את ה- Hype Cycle ('מחזור ההפרזה' או 'עקומת ההתלהמות'), תצוגה גרפית שפותחה על ידה (ושייכת לה), המציגה באופן חזותי את רמת הבשלות ודרגת האימוץ של טכנולוגיות שונות על ציר הזמן דרך חמישה שלבים: העוררות הטכנולוגית, פסגת הציפיות, התפכחות, טיפוס אל "ההארה" ואימוץ המוני.

הכלי הוא מדד לידע וכלי לניהול סיכונים הכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות. הביקורות טוענות שלמעשה זה איננו מחזור, שכן אימוץ הטכנולוגיה אינו תלוי בטכנולוגיה עצמה, והעקומה אינה משקפת את השינויים לאורך זמן במהירות שבה הטכנולוגיה מתפתחת והיא נותנת עדיפות לשיקולים כלכליים הפוגעים בתהליכי קבלת החלטות.

טכנולוגיה משבשת מציעה חידוש המשנה באופן משמעותי את אופן פעולתם של צרכנים, תעשיות או עסקים. היא "גורסת" מערכות או הרגלים, מכיוון שהיא מציעה תכונות עדיפות. קלייטון כריסטנסן טבע את המונח בספרו "דילמת הממציא" (1997), ומאז הפך זה למונח מפתח בעסקי הזנק ויזמות. חברות חדשות וצעירות נוטות לחפש טכנולוגיות משבשות, ועסקים משבשים מתמקדים לרוב בפלחי שוק של לקוחות שלא ניתן להם מענה. טכנולוגיות משבשות מפגינות גמישות והסתגלות מהירה לאיומים חדשים, מה שמאפשר ל"שיבוש" להתרחב, להתפשט, להתמקם ולכלול פלחי שוק נוספים, בעוד חברות מבוססות נוטות להתמקד במה שהן עושות הכי טוב ולחפש שיפורים מצטברים ולא שינויים מהפכניים. קשה עד בלתי אפשרי להתכונן לטכנולוגיות משבשות, מכיוון שהן עשויות להופיע לפתע פתאום, יש מאין. "חדשניים" באופיים (על פי מודל מחזור אימוץ הטכנולוגיה של רוג'רס), שאינם חוששים ליטול סיכונים ומכירים בפוטנציאל הטכנולוגי המשבש בפעילותם, נוטים לשלב "שיבוש" במהלכיהם העסקיים כדי לפרוץ לשווקים חדשים. חברות שונאות סיכונים יעשו שימוש בחידוש רק לאחר שיראו כיצד הוא מתפקד עבור אחרים, וחברות שאינן מצליחות להכיר בהשפעות הטכנולוגיה המשבשת, נמצאות בסיכון, מאחר שהן עלולות למצוא עצמן מאבדות נתחי שוק למתחרותיהן או לקרוס.

ארבעה נושאים מגדירים את הטכנולוגיות המפציעות החשובות ביותר עבור ספקי טכנולוגיה בשנת 2023: העולם החכם, מהפכת הפרודוקטיביות, שקיפות ופרטיות ומאפשרים קריטיים. המאפשרים הללו מטפחים הזדמנויות עסקיות ומונטיזציה (ניצול פעילותם של נכסים דיגיטליים כדי להפיק הכנסה כספית). 

התפתחות חוויות היברידיות וירטואליות – קיימת מגמה של מיזוג טכנולוגיות מתפתחות, כמו של המרחבים הפיזיים המתפתחים ושל האינטראקציות לכדי סביבה פיסית עשירה במידע ומורחבת מבחינה הקשרית.

כלים, טכנולוגיות ויישומים של בינה מלאכותית (AI) – מקדמים במהירות את פוטנציאל התועלת והאוטומציה של הבינה המלאכותית.

צמיחה מואצת באיסוף נתונים תאגידי ואישי – תאיץ את הביקורת הציבורית, החקיקתית והרגולטורית שכבר גוברת.

טכנולוגיות מאפשרות קריטיות, כגון מודלים בסיסיים ומחשוב נוירומורפי (Neuromorphic Computing), טכנולוגיה השואבת השראה מהמבנה והתפקוד של המוח, מחקה את המבנה והפונקציונליות של המוח האנושי ומבוססת על עקרונות של רשתות עצביות. מבטיחה לספק מגוון יתרונות, כולל: יעילות אנרגטית משופרת, מהירויות עיבוד גבוהות ויכולת להתמודד עם מערכי נתונים מורכבים. כל אלו מאפשרים התקדמות טכנולוגית שלא הייתה מושגת בעבר.

לפי חברת גרטנר, אלו הטכנולוגיות המפציעות העומדות בבסיסן של מגמות-העל המשתנות אשר יניעו חדשנות טכנולוגית בעשור הבא: אני דיגיטלי, ארכיטקטורות מורכבות, בינה מלאכותית מעצבת, אמון אלגוריתמי ומעבר לסיליקון.

אני דיגיטלי – תאומים דיגיטליים, טכנולוגיות צפייה וחיבוריות האדם עם העולם הדיגיטלי יוצאים אל מעבר למסכים ולמקלדות ומשלבים אינטראקציות באמצעות קול, ראייה, מחווה, ואפילו מוח. התאום הדיגיטלי, הוא מכשיר וירטואלי המכיל את המצב והמידע של המכשיר הפיזי שאליו הוא מחובר. הוא מספק נתונים רלוונטיים מותאמים ותובנות לכל בעל תפקיד במועד ובפורמט הדרוש לו ומאפשר נקיטת פעולה. יתרונותיו: איכות משופרת, גילוי תקלות מוקדם יותר ומשוב טוב יותר על השימוש במוצר. תאומים דיגיטליים הולכים יד ביד עם יישום האינטרנט של הדברים (IoT).

תאום דיגיטלי אנושי מתייחס לשכפול האדם בעולם הדיגיטלי, ללא ייצוג פיזי פרטני, אלא באמצעות מה שמכונה "התאום האזרח". (למושג התאום הדיגיטלי יש תפקיד חשוב בתחום המטאוורס המפציע, אשר נדון בפרק אחר בדוח זה). הכוונה לייצוגים דיגיטליים של ישותו הפיזית של האדם בעולם האמיתי. לדוגמה, דרכוני התג הירוק בזמן הקורונה, שהם בפועל קוד QR, שאפשרו לאזרחים לעשות קניות, לנסוע בתחבורה ציבורית ואפילו להיכנס למבנה שבו הם מתגוררים.

טכנולוגיות צפייה כוללות טכנולוגיות לריחוק חברתי, דרכוני בריאות, תאום דיגיטלי של האדם ותאום אזרח, פרטיות דיפרנציאלית ומגוון התנסויות של ממשק מוח-מכונה (BMI) דו-כיווני. ניתן לפקח על כל מה שקשור לאדם באמצעות הייצוג הדיגיטלי שלו, ויישומי הרחקה חברתית ואיתור קשרים הם חלק ממגמה זו. הבעלות על נתוני תאומים דיגיטליים היא שאלה לא פשוטה שאינה מוסדרת, בין שהמידע מגיע ממכונה ובין שמאדם.

ארכיטקטורות מורכבות – פתרונות המורכבים מיכולות עסקיות ארוזות, הבנויות על גבי מארג נתונים גמיש שכולל בינה מבוזרת חוצת מכשירי קצה ומשתמשי קצה. החיבוריות בין היוזמות מכוונת לתת מענה הולם ומהיר לצרכים עסקיים המשתנים במהירות. 

בינה מלאכותית מעצבת – מערך מתפתח של בינה מלאכותית וטכנולוגיות נלוות המשתנים באופן דינאמי כדי להגיב לשונות במצב. חלק מהטכנולוגיות הללו משמשות מפתחי אפליקציות ומעצבי חווית משתמש לשם יצירת פתרונות חדשים. אחרות מאפשרות פיתוח מודלים דינמיים ומסתגלים לאורך זמן, והמתקדמים יוצרים מודלים חדשים לגמרי הממוקדים בפתרון בעיות ייעודיות.

אמון אלגוריתמי – מודלים שיבטיחו פרטיות ואבטחת נתונים בכל הקשור למקור נכסים ולזהותם של אנשים, ואמצעים שיסייעו להבטיח שארגונים לא יהיו חשופים לסיכון ולעלויות של אובדן אמון הלקוחות, העובדים והשותפים שלהם.

ולבסוף, מעבר לסיליקון – במשך יותר מארבעה עשורים חוק מור (מספר הטרנזיסטורים במעגל משולב צפוף מכפיל את עצמו כל שנתיים) הוביל את תעשיית טכנולוגיית המידע. ככל שהטכנולוגיה מתקרבת לגבולות היכולות הפיזיות של הסיליקון, חומרים מתקדמים חדשים יוצרים הזדמנויות פורצות דרך לפיתוח טכנולוגיות מהירות וזעירות יותר: מחשוב DNA, חיישנים מתכלים וטרנזיסטורים מבוססי פחמן.

למדוד טכנולוגיות מפציעות – הבחירה בטכנולוגיות מפציעות מובילות לשנת 2023 ע"י הפורום הכלכלי העולמי, נעשתה לאור קריטריוני השיפוט הבאים:

• חידוש: הטכנולוגיה רק מפציעה והיא בשלב מוקדם של התפתחות, עדיין לא בשימוש נרחב.
• ישימות: קיים פוטנציאל לשימוש ותועלת משמעותיים של הטכנולוגיה לטובת חברות ולכלכלות בעתיד, בלא לזהות אתגרים משמעותיים לאור השימוש בה
• עומק: יותר מחברה אחת עוסקת בפיתוח הטכנולוגיה, המהווה מוקד להשקעה ויוצרת עניין וההתרגשות בתוך קהילת המומחים. צפויה להשפיע משמעותית ב-3-5 השנים הבאות.
• כוח: הטכנולוגיה הינה בעלת פוטנציאל רב עוצמה לשבש ולשנות דרכי עבודה ותעשיות מבוססות.

"ההשפעה של טביעת האצבע" של הטכנולוגיה המפציעה – קבוצות מומחים של אקדמאים ומנהיגים בתעשייה העריכו את ההשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיות אלו על פני חמישה מדדים שונים:

• אנשים – הערכת הפוטנציאל של כל טכנולוגיה לשפר את הביטחון והכבוד האנושי, במהלך העשור הבא, כולל: ביטחון תזונתי, גישה למים נקיים ושיפורים בשירותי הבריאות  
• כדור הארץ – ההערכה של המידה בה הטכנולוגיות יכולות לסייע בהגנה ושיקום כוכב הלכת שלנו. כולל: השבת המגוון הביולוגי, מזעור פסולת והפחתת פליטת גזי חממה.
• שגשוג – הערכת הפוטנציאל של כל טכנולוגיה לשיפור איכות החיים של אנשים ברחבי העולם. כולל: יצירת מקומות עבודה, קישוריות משופרת והגדלת זמן הפנאי.
• תעשייה – העכרת הפוטנציאל של טכנולוגיות אלו לשבש תעשיות קיימות וליצור שווקים חדשים במהלך העשור הבא.
• שוויון – הערכת הפוטנציאל של טכנולוגיות אלו לקדם שוויון חברתי עולמי. כולל: דמוקרטיזציה של גישה למשאבים ושירותים חיוניים כמו שירותי בריאות, אנרגיה, חומרים ואינטרנט.

^[1]de Vries, M. J. (1996). Teaching about technology: An introduction to the philosophy of technology for non-philosophers. Dordrecht: Springer.