קידום שוויון בריאותי

תמצית

שוויון בריאותי חייב להיות בראש סולם העדיפויות של ארגוני הבריאות. אי שוויון בריאותי נגרם מגזענות והטיה, פגמים מבניים במערכת הבריאות ואי שוויון עמוק בתוך מניעי הבריאות. אלו גורמים המגבירים את הסבירות של אדם לפתח הפרעה בריאותית.

מלבד גנטיקה, מניעי בריאות (DOH – Drivers of Health) או גורמים חברתיים של הבריאות (social determinants of health) משפיעים באופן משמעותי על בריאות הפרט והאוכלוסייה. ואלו הם:

הסביבה החברתית והכלכלית – השכלתו והכנסתו של אדם הם המנבאים המשמעותיים ביותר לבריאותו. ציבור בעל רמת השכלה והכנסה גבוהות יותר נוטה לחיים ארוכים ובריאים יותר מאוכלוסיות שלא זוכות לאותם תנאים.

התנהגות בריאותית – בחירות הפרט על אורח חייו משפיעות על אורך ואיכות חייו. במיוחד עישון, פעילות גופנית ותזונה, גורמים משפיעים מאוד על הסיכון של אדם לפתח סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, השמנת יתר ומחלות כרוניות אחרות. שינוי התנהגותי בשלושת התחומים הללו עשוי להשפיע במידה דרסטית על התוצאות הבריאותיות ואיכות החיים של הפרט. בעוד שהתנהגויות בריאות הן בחירה אישית, הסביבה יכולה לעודד או להרתיע מהתנהגויות מסוימות.

טיפול קליני – כל אינטראקציה עם מערכת הבריאות, החל מפעילויות מניעה כמו חיסונים והקרנות ועד לטיפול במחלות ומצבים מסוימים. הטיפול יכול להתרחש במגוון מסגרות, כולל מרפאות חוץ, בתי חולים, מחלקות לבריאות הציבור, מתקני סיעוד, ואף בבתים הפרטיים. שירותי בריאות יעילים צריכים להיות נגישים, סבירים, זמינים ואיכותיים.  

הסביבה הפיזית – לסביבות בית הספר, מקום העבודה, מערכות תחבורה, מבנים ומשאבים ציבוריים ואפילו לבית עצמו, ישנה השפעה ישירה על בריאות הציבור ועל התנהגותו הבריאותית. גישה למדרכות, פארקים ומגרשי משחקים מציעים הזדמנויות לפעילות גופנית, בעוד שחשיפה לזיהום או למי שתייה לא בטוחים יכולה לסכן ולגרום לחולי וליקויים בריאותיים כמו אסטמה ומחלות הנישאות במים.

מניעי הבריאות מורכבים ומקושרים ביניהם (איור 4). לחלקם השפעה רבה יותר על הבריאות מאחרים וכל אחד מהם יכול להשפיע על המניעים האחרים. לדוגמה, האמצעים הכלכליים והסביבה של אדם יכולים לעודד או להרתיע התנהגויות בריאות, וההשפעות יכולות להצטבר עם הזמן.

האתגר העולמי של ארגוני בריאות כיום הוא לשפר את תוצאות הבריאות ולהפחית עלויות. לפי חוקרי מכון כריסטיאנסן, ניסיונות לטפל במניעי בריאות על בסיס המודלים העסקיים הנוכחיים נידונו לכישלון.

על ארגוני בריאות כיום ליצור בריאות, כלומר לטפל במכלול, בסביבה בת קיימא מבוססת ערכי העתיד ולא רק לטפל בחולי מסוים. זאת באמצעות עיצוב מחדש של המודלים העסקיים של ארגוני הבריאות. המודלים כיום מציגים חוסר מתאם בין השקעה במניעי בריאות לבין הוצאות על טיפול רפואי (איור 5). 90% מהתקציב מופנה לטיפול רפואי, אך רק 10% ממנו מיועד למניעי בריאות. זאת בשעה שההמלצה היא להשקיע בין 80%-90% במניעי בריאות, מה שיוריד את הצורך העתידי בטיפולים רפואיים לרמה של 10%-20% מהתקציב. בנוסף, יש לזהות ולמנף שותפויות במערכת האקולוגית,  להשקיע בעובדים ובתשתיות ולהטמיע גישות של מניעי בריאות בטיפול קליני.

בהרחבה

סיבות שורשיות לאי שוויון בריאותי, כוללות: גזענות והטיה, פגמים מבניים במערכת הבריאות ואי שוויון עמוק בתוך מניעי הבריאות. ניתן להתמודד עם אי-שוויון במניעי הבריאות רק באמצעות השפעה על מערכות היחסים במערכת האקולוגית הרחבה יותר. על המודל העסקי להתייחס ליישום יעיל של מניעי בריאות כולל מדדי הצלחה ממוקדי לקוח, ליצור אמון, להשקיע משאבים ולבסס מערכת אקולוגית של שותפויות הנתמכת על ידי פלטפורמה טכנולוגית מאפשרת. 

המודל העסקי המוצע (איור 6), מציע ארבעה אלמנטים השלובים זה בזה. יחד, אלו יוצרים מודל יעיל ועכשווי:

• הצעת ערך (value proposition) – מאפשרת לצרכנים וללקוחות להשיג את מטרותיהם.
• משאבים (resources) – רותמים מערכת אקולוגית של שותפות הנתמכת על ידי פלטפורמה טכנולוגית מאפשרת.
• תהליכים (Processes) – קשיחים לשם יצירת אמון.
• נוסחת רווח/ עדיפויות (Profit Formula/Priorities) – עיצוב מחדש של זרמי ההכנסה הקשורים למדדי הצלחה חדשים – ממוקדי צרכנים ולקוחות.

עם הזמן, מרכיבים אלה מפתחים ביניהם יותר ויותר תלות הדדית ועמידות בפני שינויים. לכן ככל שהמודל קיים זמן רב יותר, כל שינוי הופך למאתגר יותר.